בסיס אנימה

פוסט זה מוגש תחת:

דגשי דף הבית, מדגישים,
ראיונות וטורים

וויין מרקלי

מאת וויין מרקלי

בדרך כלל אמרתי שיש מספר ספרים טובים באמת בכל חודש שמתעלמים מהם מכיוון שהם לא משני המו”לים הגדולים, מארוול ו- DC, או שהם לא כותרת גיבורי על. ישנם גם מספר אוספים נהדרים בכל חודש, אתר חומר חדש לגמרי או אוספים של חומר קלאסי שגם הם מתעלמים מהם, בדרך כלל מכיוון שהם אינם חליפות וכמרים (גיבורי על). אז חשבתי שאכתוב בלוג הפעם, ואולי שוב בבלוג עתידי, תוך כדי התבוננות בכותרות המוערכות האלה שלדעתי ראויות לתשומת לב הרבה יותר ממה שהם מקבלים.

כותרות אלה מגיעות ממספר מפרסמים שונים ומכסים מספר ז’אנרים שונים. כל הספרים האלה בהחלט שווים את הכסף והזמן שלך והם מציעים סיפורים ואמנות מצטיינים, לרוב. לעיתים האמנות אינה נהדרת אך הסיפור חזק מספיק כדי לשאת אותה (זה לא כל כך נפוץ).

המפלצות של סטיב דיטקו: קונגה!

אמרתי זמנים שונים במהלך השנים איזה מעריץ גדול אני של סטיב דיטקו ושל הקולקציות של קרייג יו. לאחרונה פרסמה IDW את הכרך השני של המפלצות של סטיב דיטקו. הכותרת של הסדרה הזו מתעתעת מכיוון שהיא באמת אוסף של שתי סדרות שדיטקו עשו עבור צ’רלטון קומיקס בשנות השישים בשם גורגו וקונגה. אלה הם באמת רק נוקבים של גודזילה ומלך קונג בהתאמה. זה לא שלילי מכיוון ששניהם אוספים מהנים באמת. סיפורים אלה אינם סטיב דיטקו שעשה את ספיידרמן, דוקטור יוצא דופן או אפילו מצמרר ומוזר (שנאסף גם לקולקציה טובה של כריכה קשה), אך הם סיפורי הרפתקאות בצבע מלא עם לטאה ענקית וקוף ענק. אין סיבה להיכנס לסיפורים שכן הם מחיר קונבנציונאלי ולעיתים אפילו טוב מאוד. שני הכיסויים הקשים הללו בצבע מלא ויש להם קסם שבדרך כלל אני מוצא חסר בקומיקס מודרני. אני יודע שמעריצים מבוגרים כמוני תמיד חשבו שגורגו וקונגה היו קצת מטופשים ומחיר מוגזם בשוק האספנים, אבל שני הקולקציות הללו נותנות לך את האפשרות לקבל את הריצות השלמות של שני הכותרות הללו בכיסויים קשיחים מדהימים במחיר סביר. הם אידיאליים לילדים בכל הגילאים.

Funnies של Sergio Aragones #11

בונגו קומיקס היה ילד המוח של מאט גרנינג, מפתח הסימפסון ופוטורמה. הוא נשאר עד היום מפרסם הקומיקס ושומר מקרוב על מה שהם מפרסמים חודש לחודש. הם ידועים בעיקר בזכות הקומיקס של סימפסון ופוטורמה, ששניהם נהדרים, אך הם גם מפרסמים נכסים אחרים כמו בובספוג קומיקס וסיפורים ונכסים בבעלות יוצרת כמו מצחיקות של סרג’יו אראגונס. אמנם אני לא חושב שהיה אי פעם ספר שפרסם בונגו שלא הייתי ממליץ מסיבה כלשהי, אך אני מוצא את המצופים של סרג’יו אראגונס מעניינים במיוחד מכיוון שהוא כתוב ומצייר את האגדה של סרחיו אראגונס, ידוע בשנותיו של עבודה במגזין MAD, הקומיקס הקלאסי משנות ה -70, ויצירה הידועה שלו, גרו הנודד. זהו תערובת שונה של סיפורים אוטוביוגרפיים ורצועות איסור פרסום קצרות. לסרחיו היו חיים פנטסטיים, ואני בטוח שגם אם אתה המעריץ המשמעותי ביותר שלו וקראתי הכל עליו, תמצא דברים זה הקומיקס הזה שמעולם לא ידעת על חייו. הוא מסוגל למצוא תערובת טובה של דרמה על חייו שלו, מעורבבים בהומור, ורצועות איסור הפרסום הן כמעט כל הקלאסיקות. לאחרונה יש לו סיפור על מפלצת ים שהייתה פשוט מדהימה באשר הדברים שאנחנו רואים כילדים שונים מאוד כשאנחנו מבוגרים. זה סיפור שאני בטוח שכולנו יכולים להתייחס אליו. כל סוגיה עצמאית ואני ממליץ לך לנסות בעיה. עד כה היו תשעה נושאים, זה בדרך כלל חודשי (הייתה הפסקה אחרי גיליון שבע), וכל נושא הוא תענוג לקרוא. תבדוק את זה.

שיבוט

שיבוט הוא ספר חודשי מ- Image שאני מאוד נהנה ממנו. בעוד שהסיפור לא כל כך מקורי, הוא כל כך טוב שהוא מחזיר אותי חודש אחרי חודש. הנחת היסוד היא הגיבור שלנו מגלה שמישהו מנסה להרוג אותו ואת חברתו, והאדם נראה בדיוק כמוהו. ככל שהסיפור מתרחב, אנו מגלים שיש טונות של שיבוטים ותזמור המהומה מאחורי הקלעים הוא ממשלת ארה”ב ומעט מאוד נמצא ב- IS נראה על פני השטח. הסיפור בקצב מהיר מאוד ומלא בפיתולים ופניות והאמנות אידיאלית לסיפור. כל שיבוט נראה זהה אבל הם נמשכים בצורה שונה מספיק כדי שתוכלו להבחין בהם. זה מזכיר לי קצת את תוכנית הטלוויזיה הבריטית Orphan Black, שהיא גם טובה מאוד, אבל יש מאות פי כמה שיבוטים רבים והיתרון הוא זכר במקום אישה. ספר זה מגיע מרוחם של ספרי אווטאר למעט שהוא מנקה. יש אלימות מוגזמת אך אין עירום מיותר ואלימות מינית שאתה מוצא בכותרות אווטריות כמו CRאוספס או תפור. במאגר מהיר, מצאתי שהשנת 2013 החוצה החדשה היא ספר כתוב היטב. למרות שזה כולל את הסימנים המסחריים הנפוצים (עירום, אלימות וכו ‘), הסיפור היה כל כך טוב שהוא ניצח אותי עד כדי להמליץ ​​עליו.

האוקיאנוס השקט הגדול

תמיד חשבתי שאמנות נהדרת יכולה להציל סיפור חלש, ויש מספר דוגמאות לכך בתולדות הקומיקס. קומיקס נוכחי אחד שאני באמת מתענג על הסיפור ואני מוצא שהוא מאוד יצירתי ומקורי הוא נהדר מהפסיפיק מ- Image, אבל האמנות לא כל כך גדולה. הנחת היסוד של הספר הזה היא שיש אי נהדר באוקיאנוס השקט המורכב מפח אשפה, פלסטיק, ועוד הרבה יותר זבל ממה שאתה יכול לדמיין. החלק הזה נכון, בדוק את זה. זה סיפור פנטסטי וגם מפחיד יש כל כך הרבה אשפה באוקיינוסים שלנו. הקומיקס לוקח את הנחת היסוד הזו של אי אשפה ויש לו מיליארדר צעיר משתלט עליו וטוען זאת כמדינתו העצמאית ובכך יוצר ממשלתו שלו. הסיפור הזה ממש מעניין מכיוון שהוא שילוב של פוליטיקה, מדע בדיוני ומציאות כאשר הסיפורים מתפצלים מהנחת היסוד הזו ואנחנו רואים את כל הפיתולים הפוליטיים השונים כמו גם את הבעיות שמגיעות עם ניסיון ליצור א מדינה חדשה כמו גם למשוך את האנשים הטובים ביותר למקום האידיאליסטי הזה. אני מוצא שהאמנות חובבת. למרות שאני בטוח שזה מה שהכותבים רוצים, זה לא עובד לי. אבל אני מוצא את הסיפור כל כך חזק שהוא מחזיר אותי כל חודש לראות מה האתגרים החדשים ביותר, בין אם זה המפלגות הפוליטיות עם האו”ם, מפלצות הים או תושבים חדשים באי שהם לא מה שהם נראים. קריאה טובה.

עיתוני מסע בין כוכבים קומיקס כרך א ‘. 2

הספרים הסופיים שאני רוצה להמליץ ​​עליהם הם שני מערך הכרכים של רצועות העיתון של מסע בין כוכבים. IDW פרסמה לאחרונה את הכרך השני ברצועות העיתון של Star Trek שעברו בין השנים 1977-1981. היו מספר יוצרים שהתמודדו עם הרצועות האלה, אבל לקרוא אותם הרגשתי שהם עשו עבודה טובה מאוד ללכוד את התחושה של סרן ג’יימס ט. קירק וצוותו. הרבייה טובה ורצועות יום ראשון בצבע מלא. לעתים רחוקות הודפסו רצועות אלה (רק פעם אחת שאני יודע). הם מתנה אידיאלית עבור מעריץ מסע בין כוכבים שחשבו שיש להם הכל בקאנון מסע בין כוכבים, מ- DVD, קומיקס, ספרים וכו ‘ ו אני מקווה שהם יוכלו להמשיך בזה שנים רבות.

כמו תמיד, כל מה שכתבתי עליו כאן הוא דעתי ואינו משקף את המחשבות או דעותיהם של ווסטפילד ועובדיהם. אני תמיד מחפש דברים חדשים לקרוא כך שאם יש לך רעיונות או אם אתה לא מסכים איתי. אנא זרוק לי שורה בכתובת mfbway@aol.com.

תודה.